רש"י על זבחים ס״ד

1 בכל מקום כשירה - כדמפרש טעמא דמיצוי בחטאת לאו עבודה היא ליפסל בשינוי שאפילו עקר המיצוי לגמרי שהזה ולא מיצה כשירה כדאמרן באיזהו מקומן לעיל זבחים דף נב. והנשאר ימצה שאינו נשאר לא ימצה אלמא איכא דסבירא דלא מעכב ומהאי קרא:

2 ובלבד - שיהא הזאה הנעשית ראשון מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש:

3 הא דאמרן - דילפינן לעיל מכי חטאת היא האמור במנחה:

4 אל פני המזבח - ודרשינן לעיל דאקרן מערבית דרומית קאי:

5 אל יסוד המזבח - ואמרינן באיזהו מקומן לעיל זבחים דף נג. ילמד ירידתו מן הכבש בחטאות החיצונות מיציאתו מן ההיכל בסמוך לו והיינו יסוד דרומי ובכל הדרום אין לך יסוד אלא אמה אחת בקרן מערבית דרומית כדאמרינן שם דף נד. אוכל בדרום אמה אחת:

6 מבית הדשן - מקום שנותנין שם בכל בקר תרומת הדשן שכתב בה ושמו אצל המזבח והוא במזרחו של כבש וכתיב גבי מוראה ונוצה ויקרא א׳:ט״ז והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן ולקמן מייתי משנה ממסכת תמיד דבמזרחו של כבש הוה והיינו לקרן דרומית מזרחית:

7 שאין לך קל בעוף - ודבר שהוא קל מאד אין נוח לזורקו למרחוק:

8 פעמים שכהן זורקו כו' - כשהיא רבה במזרח ונעשית בקרן מערבית דרומית צריך לזרוק יותר משלשים אמה:

9 דתנן - במסכת תמיד מי שזכה בתרומת הדשן של מחתה נטל מחתה של כסף ועלה לראש המזבח כו':

10 הגיע לרצפה - לסוף הכבש:

11 מחזיר פניו לצפון - כלפי המזבח והולך למזרחו של כבש ומתקרב למזבח עשר אמות ממקום שכלה הכבש דהיינו רחוק מעל ראש המזבח כ"ב אמה:

12 צבר את הגחלים כו' - אלמא התם הוי בית הדשן וכשהוא עושה עולת העוף בקרן מערבית דרומית צריך לזורקה כל אלכסון של כ"ב על כ"ב שהרי מדרום לצפון אמרנו דאיכא כ"ב וממקום שהוא עומד עד מזרחו של כבש אין פחות מכ"ב ואפי' הוא מתקרב לכבש כל אמות רוחב הקרן ואין כאן אלא כ"א תן כנגדה אמה מקום מעמדו שהוא מרוחק מן הצפון לדרום לבית הדשן שהוא עומד בראש המזבח ולא בסובב שכשהיא נעשית במזרח עומד בסובב לפי שיש לו כבש קטן במזרח לפנות הימנו לסובב אבל לצד המערב אין לו כבש לפנות לסובב וצריך לעלות על ראש המזבח ועומד בדרומה של קרן והכי תנן במס' סוכה דף מח. גבי נסכים עלה ופנה לשמאל ולא תנן בה ופנה לסובב הרי משם ולכבש ה' אמות שהכבש רחב ט"ז באמצע המזבח נמצא ראש המזבח עודף עליו לכל צד ו' אמות הרי כ"ב אמה עם רוחב הקרן ואע"פ שזה נמשך לצד הכבש של קרן הרי נתרחק כנגדה אמה לדרום נמצא בית הדשן עומד כנגדה באלכסון של כ"ב על כ"ב וכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא נמצא תוספת ח' אמות וד' חומשים הרי שלשים אמות וד' טפחים גדולים ובית הדשן היה משוך ממזרחו של כבש שלשה טפחים הרי שלשים וא' אמה וטפח והיינו דפריך טפי ליה מתלתין וחדא הויין ומשנינן מקום גברא לא קחשיב ולא הוי להו יותר משלשים:

13 מאי טעמא - העולה אין עולה דרך ימין ויקיף והלא דרך ימין מצוה כדאמרן לעיל:

14 יתעשנו - כשיקיף את המערכה בעשן המערכה וקי"ל במנחות דף פו: יין מעושן פסול:

15 בא לו להקיף כו' - משנה היא במסכת תמיד גבי כהן גדול שאינו כשאר כהנים לזכות בפייס לעבודה אחת אלא עובד וגומר בכל חפצו כדתנן במסכת יומא דף יז: כהן גדול מקריב חלק בראש אמר עולה זו אני מקריב בזמן שהוא מקריב רוצה להקטיר מי שזכו בהולכת האיברים מושיטין לו והוא עומד בראש המזבח וזורקן למערכה ולאחר שגמר בא להקיף כו' עד שמגיע לקרן השיתין וקסלקא דעתך והיין בידו אלמא לא חיישינן לשמא נתעשנו:

16 הקפה ברגל - ואין היין בידו ולמצוה בעלמא מפני שכל העולין לשאר דברים פונין לימין ומקיפין וזה להקטיר עולה לפיכך מקיף ובא למקום שמנסכין שם ונותנין לו יין לנסך אבל שאר כהנים שהזוכה בנסכים בפייס לא זכה לעבודה אחרת עולה והיין בידו ופנה לשמאל וחוזר על העקב כדמתני':

17 עולים דרך מזרח - כשהן עולין לכבש במזרחו אצל שפתו עולין שהרי דרך ימין יפנה ולמה לו להאריך הילוכו כל רחבו של כבש וכשהוא יורד יורד בשפת מערבו של כבש:

18 ה"ג חוץ מן העולה לג' דברים הללו שעולין דרך מערב ויורדין דרך מערב עולין דרך ימין ויורדין דרך ימין:

19 שמאל הוא - מערבו של כבש שמאל הוי כשהאיש פניו למזבח:

20 מאי ימין - דקתני בסיפא ימין דמזבח שהמזבח פניו לדרום וימינו למערב:

21 ומאי שמאל - דקתני ברישא שמאל דגברא:

22 אידי ואידי - דרישא ודסיפא:

23 מתני' ואינו מבדיל - הראש מן הגוף אלא סימן אחד לבדו מולק דכתיב בה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל ויקרא ה׳:ח׳ ובהכל שוחטין חולין דף כא: ילפינן דבסימן אחד הוא:

24 ומזה - אוחז בעוף עצמו ומזה:

25 היה מתמצה - שמקיף ומתקרב בית מליקתו למזבח ודוחקו בקיר והדם מתמצה ויורד ליסוד שהרי למטה מן החוט היא נעשית וכניסת הסובב למעלה הימנו:

26 גמ' מגוף של חטאת - שלא יזה לה בכלי ולא באצבע אלא אוחז בעוף עצמו ומזה:

27 קיר התחתון - שלמטה מן החוט:

28 בהמה שעולתה למטה - כדאמרן בפ"ק לעיל זבחים דף י: דכתיב בחטאת בהמה המחטא אותה אותה דמה למעלה ואין אחרת דמה למעלה:

29 חטאתה למעלה - דקרנות כתיבי בה:

30 עוף שעולתו למעלה - כדיליף לקמן בפירקין זבחים דף סה.:

31 שהשירים שלו - כשמזה הדם שותת ומתמצה ליסוד:

32 ואיזה זה קיר התחתון - פעמים שהוא מתמצה לסובב כשהוא עושהו למעלה מן הסובב דמן החוט עד הקרנות קיר העליון הוא אבל קיר התחתון כולו למטה מן הסובב שהחוט למטה מן הסובב אמה:

33 ונעביד מעילאי - הזאתה יעשה למעלה והדין נותן כדאמרן והדר נעביד מיצוי מתתאי כדכתיב:

34 מי כתיב ימצה ימצה כתיב - אי הוה כתיב ימצה הוה משמע שמזהיר את הכהן שיחזור וימצה אחר הזאה השתא דכתיב ימצה משמע נמי לענין הזאה דממילא יהיה דם מצוי אצל היסוד:

35 אוחז שני גפיה בשתי אצבעות - גוף העוף על כפו מבפנים ומכניס שני רגליה בין אצבע קטנה זרת לקמיצה ושני גפיה בין אמה לאצבע:

36 ומותח צוארה - גרונה התחתון מותח על רוחב החיצון של גודל שמכניס הצואר בין אצבע לגודל נמצא הגרון לצד גודלו ומותחו על גודלו והעורף מלמעלה ומולק:

37 ציפרא מלבר - כמו שאנו עושים על גב היד אלא שהופך פניו של עוף על גב ידו שיהא העורף מלמעלה:

38 מותח צוארו - הגרון על רוחב הפנימי של שתי אצבעותיו אצבע ואמה:

39 גבי קמיצה נמי תניא זו היא עבודה קשה - שצריך למחוק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה למטה שלא יהא הקומץ מבורץ וכן בחפינת יום הכפורים נמי תניא זו היא עבודה קשה ותרוייהו בסדר יומא בפרק הוציאו לו יומא דף מז: ודף מט::

40 עבודה קשה מעבודות קשות - כלומר אחת מעבודות קשות שבמקדש:

41 מתני' עלה בכבש - לפי שנעשית למעלה כדילפינן בגמרא:

42 בא לו לקרן דרומית מזרחית - כדאמרן שקרובה לבית הדשן:

43 ומבדיל - בשני סימנין כדיליף בהכל שוחטין חולין דף כא::

44 ערפה - גובה הראש מול ערפה למטה לצד האגפים מול הרואה את העורף:

45 והקיף את בית מליקתו למזבח - סומכו ודוחקו בקיר כדי שיתמצה הדם:

46 ספגו במלח - מקנחו במלח הנמצא בראש המזבח כדכתיב וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ואומר בהקומץ רבה מנחות דף כא: בג' מקומות המלח נתונה בלישכת המלח ועל גבי הכבש ובראש המזבח:

47 מוראה - זפק:

48 נוצה - שנוטל העור שכנגד הזפק בנוצתה עם הזפק:

49 שיסע - הגוף בין אגפיה:

50 הבדיל בחטאת - במליקתה שמולק שני סימנין או לא הבדיל בעולה שמלקה בסימן אחד:

51 פסול - דכל שינוי שהוא לפני עבודות הדם פסולות ובגמרא מפרש טעמא:

52 מיצה דם כו' - מפרש טעמא בגמרא:

53 שלא לשמן - אין מוציא עולה מידי פיגול מפני שהיא כשירה בשלא לשמה:

54 לאכול דבר שדרכו לאכול - חטאת העוף:

55 שדרכו להקטיר - עולת העוף: